| Chapter 2 |
1 | ונפש כי־תקריב
קרבן מנחה ליהוה
סלת יהיה קרבנו
ויצק עליה שמן
ונתן עליה לבנה׃
|
|
2 | והביאה אל־בני
אהרן הכהנים וקמץ
משם מלא קמצו
מסלתה ומשמנה על
כל־לבנתה והקטיר
הכהן את־אזכרתה
המזבחה אשה ריח
ניחח ליהוה׃
|
|
3 | והנותרת מן־המנחה
לאהרן ולבניו קדש
קדשים מאשי יהוה׃
|
|
4 | וכי תקרב קרבן
מנחה מאפה תנור
סלת חלות מצת
בלולת בשמן ורקיקי
מצות משחים בשמן׃
|
|
5 | ואם־מנחה על־המחבת
קרבנך סלת בלולה
בשמן מצה תהיה׃
|
|
6 | פתות אתה פתים
ויצקת עליה שמן
מנחה הוא׃
|
|
7 | ואם־מנחת מרחשת
קרבנך סלת בשמן
תעשה׃
|
|
8 | והבאת את־המנחה
אשר יעשה מאלה
ליהוה והקריבה
אל־הכהן והגישה
אל־ המזבח׃
|
|
9 | והרים הכהן
מן־המנחה
את־אזכרתה והקטיר
המזבחה אשה ריח
ניחח ליהוה׃
|
|
10 | והנותרת מן־המנחה
לאהרן ולבניו קדש
קדשים מאשי יהוה׃
|
|
11 | כל־המנחה אשר
תקריבו ליהוה לא
תעשה חמץ כי
כל־שאר וכל־דבש
לא־ תקטירו ממנו
אשה ליהוה׃
|
|
12 | קרבן ראשית תקריבו
אתם ליהוה
ואל־המזבח לא־יעלו
לריח ניחח׃
|
|
13 | וכל־קרבן מנחתך
במלח תמלח ולא
תשבית מלח ברית
אלהיך מעל מנחתך
על כל־קרבנך תקריב
מלח׃
|
|
14 | ואם־תקריב מנחת
בכורים ליהוה אביב
קלוי באש גרש כרמל
תקריב את מנחת
בכוריך׃
|
|
15 | ונתת עליה שמן
ושמת עליה לבנה
מנחה הוא׃
|
|
16 | והקטיר הכהן
את־אזכרתה מגרשה
ומשמנה על
כל־לבנתה אשה
ליהוה׃
|
|