| Chapter 34 |
1 | ויאמר יהוה אל־משה
פסל־לך שני־לחת
אבנים כראשנים
וכתבתי על־הלחת
את־הדברים אשר היו
על־הלחת הראשנים
אשר שברת׃
|
|
2 | והיה נכון לבקר
ועלית בבקר אל־הר
סיני ונצבת לי שם
על־ראש ההר׃
|
|
3 | ואיש לא־יעלה עמך
וגם־איש אל־ירא
בכל־ההר גם־הצאן
והבקר אל־ירעו
אל־מול ההר ההוא׃
|
|
4 | ויפסל שני־לחת
אבנים כראשנים
וישכם משה בבקר
ויעל אל־הר סיני
כאשר צוה יהוה אתו
ויקח בידו שני לחת
אבנים׃
|
|
5 | וירד יהוה בענן
ויתיצב עמו שם
ויקרא בשם יהוה׃
|
|
6 | ויעבר יהוה
על־פניו ויקרא
יהוה יהוה אל רחום
וחנון ארך אפים
ורב־ חסד ואמת׃
|
|
7 | נצר חסד לאלפים
נשא עון ופשע
וחטאה ונקה לא
ינקה פקד עון אבות
על־בנים ועל־בני
בנים על־שלשים
ועל־רבעים׃
|
|
8 | וימהר משה ויקד
ארצה וישתחו׃
|
|
9 | ויאמר אם־נא מצאתי
חן בעיניך אדני
ילך־נא אדני
בקרבנו כי עם־קשה־
ערף הוא וסלחת
לעוננו ולחטאתנו
ונחלתנו׃
|
|
10 | ויאמר הנה אנכי
כרת ברית נגד
כל־עמך אעשה נפלאת
אשר לא־נבראו
בכל־הארץ
ובכל־הגוים וראה
כל־העם אשר־אתה
בקרבו את־מעשה
יהוה כי־ נורא הוא
אשר אני עשה עמך׃
|
|
11 | שמר־לך את אשר
אנכי מצוך היום
הנני גרש מפניך
את־האמרי והכנעני
והחתי והפרזי
והחוי והיבוסי׃
|
|
12 | השמר לך פן־תכרת
ברית ליושב הארץ
אשר אתה בא עליה
פן־יהיה למוקש
בקרבך׃
|
|
13 | כי את־מזבחתם
תתצון ואת־מצבתם
תשברון ואת־אשריו
תכרתון׃
|
|
14 | כי לא תשתחוה לאל
אחר כי יהוה קנא
שמו אל קנא הוא׃
|
|
15 | פן־תכרת ברית
ליושב הארץ וזנו
אחרי אלהיהם וזבחו
לאלהיהם וקרא לך
ואכלת מזבחו׃
|
|
16 | ולקחת מבנתיו
לבניך וזנו בנתיו
אחרי אלהיהן והזנו
את־בניך אחרי
אלהיהן׃
|
|
17 | |
18 | את־חג המצות תשמר
שבעת ימים תאכל
מצות אשר צויתך
למועד חדש האביב
כי בחדש האביב
יצאת ממצרים׃
|
|
19 | כל־פטר רחם לי
וכל־מקנך תזכר פטר
שור ושה׃
|
|
20 | ופטר חמור תפדה
בשה ואם־לא תפדה
וערפתו כל בכור
בניך תפדה ולא־
יראו פני ריקם׃
|
|
21 | ששת ימים תעבד
וביום השביעי תשבת
בחריש ובקציר
תשבת׃
|
|
22 | וחג שבעת תעשה לך
בכורי קציר חטים
וחג האסיף תקופת
השנה׃
|
|
23 | שלש פעמים בשנה
יראה כל־זכורך
את־פני האדן יהוה
אלהי ישראל׃
|
|
24 | כי־אוריש גוים
מפניך והרחבתי
את־גבלך ולא־יחמד
איש את־ארצך בעלתך
לראות את־פני יהוה
אלהיך שלש פעמים
בשנה׃
|
|
25 | לא־תשחט על־חמץ
דם־זבחי ולא־ילין
לבקר זבח חג הפסח׃
|
|
26 | ראשית בכורי אדמתך
תביא בית יהוה
אלהיך לא־תבשל גדי
בחלב אמו׃
|
|
27 | ויאמר יהוה אל־משה
כתב־לך את־הדברים
האלה כי על־פי
הדברים האלה כרתי
אתך ברית
ואת־ישראל׃
|
|
28 | ויהי־שם עם־יהוה
ארבעים יום
וארבעים לילה לחם
לא אכל ומים לא
שתה ויכתב על־הלחת
את דברי הברית
עשרת הדברים׃
|
|
29 | ויהי ברדת משה מהר
סיני ושני לחת
העדת ביד־משה
ברדתו מן־ההר ומשה
לא־ידע כי קרן עור
פניו בדברו אתו׃
|
|
30 | וירא אהרן וכל־בני
ישראל את־משה והנה
קרן עור פניו
וייראו מגשת אליו׃
|
|
31 | ויקרא אלהם משה
וישבו אליו אהרן
וכל־הנשאים בעדה
וידבר משה אלהם׃
|
|
32 | ואחרי־כן נגשו
כל־בני ישראל
ויצום את כל־אשר
דבר יהוה אתו בהר
סיני׃
|
|
33 | ויכל משה מדבר אתם
ויתן על־פניו
מסוה׃
|
|
34 | ובבא משה לפני
יהוה לדבר אתו
יסיר את־המסוה
עד־צאתו ויצא ודבר
אל־בני ישראל את
אשר יצוה׃
|
|
35 | וראו בני־ישראל
את־פני משה כי קרן
עור פני משה והשיב
משה את־ המסוה
על־פניו עד־באו
לדבר אתו׃
|
|