| Chapter 32 |
1 | וירא העם כי־בשש
משה לרדת מן־ההר
ויקהל העם על־אהרן
ויאמרו אליו קום
עשה־לנו אלהים אשר
ילכו לפנינו כי־זה
משה האיש אשר
העלנו מארץ מצרים
לא ידענו מה־היה
לו׃
|
|
2 | ויאמר אלהם אהרן
פרקו נזמי הזהב
אשר באזני נשיכם
בניכם ובנתיכם
והביאו אלי׃
|
|
3 | ויתפרקו כל־העם
את־נזמי הזהב אשר
באזניהם ויביאו
אל־אהרן׃
|
|
4 | ויקח מידם ויצר
אתו בחרט ויעשהו
עגל מסכה ויאמרו
אלה אלהיך ישראל
אשר העלוך מארץ
מצרים׃
|
|
5 | וירא אהרן ויבן
מזבח לפניו ויקרא
אהרן ויאמר חג
ליהוה מחר׃
|
|
6 | וישכימו ממחרת
ויעלו עלת ויגשו
שלמים וישב העם
לאכל ושתו ויקמו
לצחק׃
|
|
7 | וידבר יהוה אל־משה
לך־רד כי שחת עמך
אשר העלית מארץ
מצרים׃
|
|
8 | סרו מהר מן־הדרך
אשר צויתם עשו להם
עגל מסכה
וישתחוו־לו
ויזבחו־ לו ויאמרו
אלה אלהיך ישראל
אשר העלוך מארץ
מצרים׃
|
|
9 | ויאמר יהוה אל־משה
ראיתי את־העם הזה
והנה עם־קשה־ערף
הוא׃
|
|
10 | ועתה הניחה לי
ויחר־אפי בהם
ואכלם ואעשה אותך
לגוי גדול׃
|
|
11 | ויחל משה את־פני
יהוה אלהיו ויאמר
למה יהוה יחרה אפך
בעמך אשר הוצאת
מארץ מצרים בכח
גדול וביד חזקה׃
|
|
12 | למה יאמרו מצרים
לאמר ברעה הוציאם
להרג אתם בהרים
ולכלתם מעל פני
האדמה שוב מחרון
אפך והנחם על־הרעה
לעמך׃
|
|
13 | זכר לאברהם ליצחק
ולישראל עבדיך אשר
נשבעת להם בך
ותדבר אלהם ארבה
את־זרעכם ככוכבי
השמים וכל־הארץ
הזאת אשר אמרתי
אתן לזרעכם ונחלו
לעלם׃
|
|
14 | וינחם יהוה
על־הרעה אשר דבר
לעשות לעמו׃
|
|
15 | ויפן וירד משה
מן־ההר ושני לחת
העדת בידו לחת
כתבים משני עבריהם
מזה ומזה הם
כתבים׃
|
|
16 | והלחת מעשה אלהים
המה והמכתב מכתב
אלהים הוא חרות
על־הלחת׃
|
|
17 | וישמע יהושע
את־קול העם ברעה
ויאמר אל־משה קול
מלחמה במחנה׃
|
|
18 | ויאמר אין קול
ענות גבורה ואין
קול ענות חלושה
קול ענות אנכי
שמע׃
|
|
19 | ויהי כאשר קרב
אל־המחנה וירא
את־העגל ומחלת
ויחר־אף משה וישלך
מידו את־הלחת
וישבר אתם תחת
ההר׃
|
|
20 | ויקח את־העגל אשר
עשו וישרף באש
ויטחן עד אשר־דק
ויזר על־פני המים
וישק את־בני
ישראל׃
|
|
21 | ויאמר משה אל־אהרן
מה־עשה לך העם הזה
כי־הבאת עליו חטאה
גדלה׃
|
|
22 | ויאמר אהרן אל־יחר
אף אדני אתה ידעת
את־העם כי ברע
הוא׃
|
|
23 | ויאמרו לי עשה־לנו
אלהים אשר ילכו
לפנינו כי־זה משה
האיש אשר העלנו
מארץ מצרים לא
ידענו מה־היה לו׃
|
|
24 | ואמר להם למי זהב
התפרקו ויתנו־לי
ואשלכהו באש ויצא
העגל הזה׃
|
|
25 | וירא משה את־העם
כי פרע הוא
כי־פרעה אהרן
לשמצה בקמיהם׃
|
|
26 | ויעמד משה בשער
המחנה ויאמר מי
ליהוה אלי ויאספו
אליו כל־בני לוי׃
|
|
27 | ויאמר להם כה־אמר
יהוה אלהי ישראל
שימו איש־חרבו
על־ירכו עברו
ושובו משער לשער
במחנה והרגו
איש־את־אחיו ואיש
את־רעהו ואיש את־
קרבו׃
|
|
28 | ויעשו בני־לוי
כדבר משה ויפל
מן־העם ביום ההוא
כשלשת אלפי איש׃
|
|
29 | ויאמר משה מלאו
ידכם היום ליהוה
כי איש בבנו
ובאחיו ולתת עליכם
היום ברכה׃
|
|
30 | ויהי ממחרת ויאמר
משה אל־העם אתם
חטאתם חטאה גדלה
ועתה אעלה אל־
יהוה אולי אכפרה
בעד חטאתכם׃
|
|
31 | וישב משה אל־יהוה
ויאמר אנא חטא העם
הזה חטאה גדלה
ויעשו להם אלהי
זהב׃
|
|
32 | ועתה אם־תשא חטאתם
ואם־אין מחני נא
מספרך אשר כתבת׃
|
|
33 | ויאמר יהוה אל־משה
מי אשר חטא־לי
אמחנו מספרי׃
|
|
34 | ועתה לך נחה
את־העם אל
אשר־דברתי לך הנה
מלאכי ילך לפניך
וביום פקדי ופקדתי
עלהם חטאתם׃
|
|
35 | ויגף יהוה את־העם
על אשר עשו
את־העגל אשר עשה
אהרן׃
|
|