| Chapter 13 |
1 | |
2 | קדש־לי כל־בכור
פטר כל־רחם בבני
ישראל באדם ובבהמה
לי הוא׃
|
|
3 | ויאמר משה אל־העם
זכור את־היום הזה
אשר יצאתם ממצרים
מבית עבדים כי
בחזק יד הוציא
יהוה אתכם מזה ולא
יאכל חמץ׃
|
|
4 | היום אתם יצאים
בחדש האביב׃
|
|
5 | והיה כי־יביאך
יהוה אל־ארץ
הכנעני והחתי
והאמרי והחוי
והיבוסי אשר נשבע
לאבתיך לתת לך ארץ
זבת חלב ודבש
ועבדת את־העבדה
הזאת בחדש הזה׃
|
|
6 | שבעת ימים תאכל
מצת וביום השביעי
חג ליהוה׃
|
|
7 | מצות יאכל את שבעת
הימים ולא־יראה לך
חמץ ולא־יראה לך
שאר בכל־ גבלך׃
|
|
8 | והגדת לבנך ביום
ההוא לאמר בעבור
זה עשה יהוה לי
בצאתי ממצרים׃
|
|
9 | והיה לך לאות
על־ידך ולזכרון
בין עיניך למען
תהיה תורת יהוה
בפיך כי ביד חזקה
הוצאך יהוה
ממצרים׃
|
|
10 | ושמרת את־החקה
הזאת למועדה מימים
ימימה׃
|
|
11 | והיה כי־יבאך יהוה
אל־ארץ הכנעני
כאשר נשבע לך
ולאבתיך ונתנה לך׃
|
|
12 | והעברת כל־פטר־רחם
ליהוה וכל־פטר שגר
בהמה אשר יהיה לך
הזכרים ליהוה׃
|
|
13 | וכל־פטר חמר תפדה
בשה ואם־לא תפדה
וערפתו וכל בכור
אדם בבניך תפדה׃
|
|
14 | והיה כי־ישאלך בנך
מחר לאמר מה־זאת
ואמרת אליו בחזק
יד הוציאנו יהוה
ממצרים מבית
עבדים׃
|
|
15 | ויהי כי־הקשה פרעה
לשלחנו ויהרג יהוה
כל־בכור בארץ
מצרים מבכר אדם
ועד־בכור בהמה
על־כן אני זבח
ליהוה כל־פטר רחם
הזכרים וכל־ בכור
בני אפדה׃
|
|
16 | והיה לאות על־ידכה
ולטוטפת בין עיניך
כי בחזק יד
הוציאנו יהוה
ממצרים׃
|
|
17 | ויהי בשלח פרעה
את־העם ולא־נחם
אלהים דרך ארץ
פלשתים כי קרוב
הוא כי אמר אלהים
פן־ינחם העם בראתם
מלחמה ושבו
מצרימה׃
|
|
18 | ויסב אלהים את־העם
דרך המדבר ים־סוף
וחמשים עלו
בני־ישראל מארץ
מצרים׃
|
|
19 | ויקח משה את־עצמות
יוסף עמו כי השבע
השביע את־בני
ישראל לאמר פקד
יפקד אלהים אתכם
והעליתם את־עצמתי
מזה אתכם׃
|
|
20 | ויסעו מסכת ויחנו
באתם בקצה המדבר׃
|
|
21 | ויהוה הלך לפניהם
יומם בעמוד ענן
לנחתם הדרך ולילה
בעמוד אש להאיר
להם ללכת יומם
ולילה׃
|
|
22 | לא־ימיש עמוד הענן
יומם ועמוד האש
לילה לפני העם׃
|
|