| Chapter 44 |
1 | ויצו את־אשר
על־ביתו לאמר מלא
את־אמתחת האנשים
אכל כאשר יוכלון
שאת ושים כסף־איש
בפי אמתחתו׃
|
|
2 | ואת־גביעי גביע
הכסף תשים בפי
אמתחת הקטן ואת
כסף שברו ויעש
כדבר יוסף אשר
דבר׃
|
|
3 | הבקר אור והאנשים
שלחו המה וחמריהם׃
|
|
4 | הם יצאו את־העיר
לא הרחיקו ויוסף
אמר לאשר על־ביתו
קום רדף אחרי
האנשים והשגתם
ואמרת אלהם למה
שלמתם רעה תחת
טובה׃
|
|
5 | הלוא זה אשר ישתה
אדני בו והוא נחש
ינחש בו הרעתם אשר
עשיתם׃
|
|
6 | וישגם וידבר אלהם
את־הדברים האלה׃
|
|
7 | ויאמרו אליו למה
ידבר אדני כדברים
האלה חלילה לעבדיך
מעשות כדבר הזה׃
|
|
8 | הן כסף אשר מצאנו
בפי אמתחתינו
השיבנו אליך מארץ
כנען ואיך נגנב
מבית אדניך כסף או
זהב׃
|
|
9 | אשר ימצא אתו
מעבדיך ומת
וגם־אנחנו נהיה
לאדני לעבדים׃
|
|
10 | ויאמר גם־עתה
כדבריכם כן־הוא
אשר ימצא אתו
יהיה־לי עבד ואתם
תהיו נקים׃
|
|
11 | וימהרו ויורדו איש
את־אמתחתו ארצה
ויפתחו איש
אמתחתו׃
|
|
12 | ויחפש בגדול החל
ובקטן כלה וימצא
הגביע באמתחת
בנימן׃
|
|
13 | ויקרעו שמלתם
ויעמס איש על־חמרו
וישבו העירה׃
|
|
14 | ויבא יהודה ואחיו
ביתה יוסף והוא
עודנו שם ויפלו
לפניו ארצה׃
|
|
15 | ויאמר להם יוסף
מה־המעשה הזה אשר
עשיתם הלוא ידעתם
כי־נחש ינחש איש
אשר כמני׃
|
|
16 | ויאמר יהודה
מה־נאמר לאדני
מה־נדבר ומה־נצטדק
האלהים מצא את־
עון עבדיך הננו
עבדים לאדני
גם־אנחנו גם
אשר־נמצא הגביע
בידו׃
|
|
17 | ויאמר חלילה לי
מעשות זאת האיש
אשר נמצא הגביע
בידו הוא יהיה־ לי
עבד ואתם עלו
לשלום אל־אביכם׃
|
|
18 | ויגש אליו יהודה
ויאמר בי אדני
ידבר־נא עבדך דבר
באזני אדני
ואל־יחר אפך בעבדך
כי כמוך כפרעה׃
|
|
19 | אדני שאל את־עבדיו
לאמר היש־לכם אב
או־אח׃
|
|
20 | ונאמר אל־אדני
יש־לנו אב זקן
וילד זקנים קטן
ואחיו מת ויותר
הוא לבדו לאמו
ואביו אהבו׃
|
|
21 | ותאמר אל־עבדיך
הורדהו אלי ואשימה
עיני עליו׃
|
|
22 | ונאמר אל־אדני
לא־יוכל הנער לעזב
את־אביו ועזב
את־אביו ומת׃
|
|
23 | ותאמר אל־עבדיך
אם־לא ירד אחיכם
הקטן אתכם לא
תספון לראות פני׃
|
|
24 | ויהי כי עלינו
אל־עבדך אבי
ונגד־לו את דברי
אדני׃
|
|
25 | ויאמר אבינו שבו
שברו־לנו מעט־אכל׃
|
|
26 | ונאמר לא נוכל
לרדת אם־יש אחינו
הקטן אתנו וירדנו
כי־לא נוכל לראות
פני האיש ואחינו
הקטן איננו אתנו׃
|
|
27 | ויאמר עבדך אבי
אלינו אתם ידעתם
כי שנים ילדה־לי
אשתי׃
|
|
28 | ויצא האחד מאתי
ואמר אך טרף טרף
ולא ראיתיו
עד־הנה׃
|
|
29 | ולקחתם גם־את־זה
מעם פני וקרהו
אסון והורדתם
את־שיבתי ברעה
שאלה׃
|
|
30 | ועתה כבאי אל־עבדך
אבי והנער איננו
אתנו ונפשו קשורה
בנפשו׃
|
|
31 | והיה כראותו
כי־אין הנער ומת
והורידו עבדיך
את־שיבת עבדך
אבינו ביגון שאלה׃
|
|
32 | כי עבדך ערב
את־הנער מעם אבי
לאמר אם־לא אביאנו
אליך וחטאתי לאבי
כל־הימים׃
|
|
33 | ועתה ישב־נא עבדך
תחת הנער עבד
לאדני והנער יעל
עם־אחיו׃
|
|
34 | כי־איך אעלה
אל־אבי והנער
איננו אתי פן אראה
ברע אשר ימצא את־
אבי׃
|
|