| Chapter 38 |
1 | ויהי בעת ההוא
וירד יהודה מאת
אחיו ויט עד־איש
עדלמי ושמו חירה׃
|
|
2 | וירא־שם יהודה
בת־איש כנעני ושמו
שוע ויקחה ויבא
אליה׃
|
|
3 | ותהר ותלד בן
ויקרא את־שמו ער׃
|
|
4 | ותהר עוד ותלד בן
ותקרא את־שמו
אונן׃
|
|
5 | ותסף עוד ותלד בן
ותקרא את־שמו שלה
והיה בכזיב בלדתה
אתו׃
|
|
6 | ויקח יהודה אשה
לער בכורו ושמה
תמר׃
|
|
7 | ויהי ער בכור
יהודה רע בעיני
יהוה וימתהו יהוה׃
|
|
8 | ויאמר יהודה לאונן
בא אל־אשת אחיך
ויבם אתה והקם זרע
לאחיך׃
|
|
9 | וידע אונן כי לא
לו יהיה הזרע והיה
אם־בא אל־אשת אחיו
ושחת ארצה לבלתי
נתן־זרע לאחיו׃
|
|
10 | וירע בעיני יהוה
אשר עשה וימת
גם־אתו׃
|
|
11 | ויאמר יהודה לתמר
כלתו שבי אלמנה
בית־אביך עד־יגדל
שלה בני כי אמר
פן־ימות גם־הוא
כאחיו ותלך תמר
ותשב בית אביה׃
|
|
12 | וירבו הימים ותמת
בת־שוע אשת־יהודה
וינחם יהודה ויעל
על־גזזי צאנו הוא
וחירה רעהו העדלמי
תמנתה׃
|
|
13 | ויגד לתמר לאמר
הנה חמיך עלה
תמנתה לגז צאנו׃
|
|
14 | ותסר בגדי אלמנותה
מעליה ותכס בצעיף
ותתעלף ותשב בפתח
עינים אשר על־דרך
תמנתה כי ראתה
כי־גדל שלה והוא
לא־נתנה לו לאשה׃
|
|
15 | ויראה יהודה
ויחשבה לזונה כי
כסתה פניה׃
|
|
16 | ויט אליה אל־הדרך
ויאמר הבה־נא אבוא
אליך כי לא ידע כי
כלתו הוא ותאמר
מה־תתן־לי כי תבוא
אלי׃
|
|
17 | ויאמר אנכי אשלח
גדי־עזים מן־הצאן
ותאמר אם־תתן
ערבון עד שלחך׃
|
|
18 | ויאמר מה הערבון
אשר אתן־לך ותאמר
חתמך ופתילך ומטך
אשר בידך ויתן־לה
ויבא אליה ותהר
לו׃
|
|
19 | ותקם ותלך ותסר
צעיפה מעליה ותלבש
בגדי אלמנותה׃
|
|
20 | וישלח יהודה
את־גדי העזים ביד
רעהו העדלמי לקחת
הערבון מיד האשה
ולא מצאה׃
|
|
21 | וישאל את־אנשי
מקמה לאמר איה
הקדשה הוא בעינים
על־הדרך ויאמרו
לא־היתה בזה קדשה׃
|
|
22 | וישב אל־יהודה
ויאמר לא מצאתיה
וגם אנשי המקום
אמרו לא־היתה בזה
קדשה׃
|
|
23 | ויאמר יהודה
תקח־לה פן נהיה
לבוז הנה שלחתי
הגדי הזה ואתה לא
מצאתה׃
|
|
24 | ויהי כמשלש חדשים
ויגד ליהודה לאמר
זנתה תמר כלתך וגם
הנה הרה לזנונים
ויאמר יהודה
הוציאוה ותשרף׃
|
|
25 | הוא מוצאת והיא
שלחה אל־חמיה לאמר
לאיש אשר־אלה לו
אנכי הרה ותאמר
הכר־נא למי החתמת
והפתילים והמטה
האלה׃
|
|
26 | ויכר יהודה ויאמר
צדקה ממני
כי־על־כן לא־נתתיה
לשלה בני ולא־ יסף
עוד לדעתה׃
|
|
27 | ויהי בעת לדתה
והנה תאומים
בבטנה׃
|
|
28 | ויהי בלדתה
ויתן־יד ותקח
המילדת ותקשר
על־ידו שני לאמר
זה יצא ראשנה׃
|
|
29 | ויהי כמשיב ידו
והנה יצא אחיו
ותאמר מה־פרצת
עליך פרץ ויקרא
שמו פרץ׃
|
|
30 | ואחר יצא אחיו אשר
על־ידו השני ויקרא
שמו זרח׃
|
|