| Chapter 37 |
1 | וישב יעקב בארץ
מגורי אביו בארץ
כנען׃
|
|
2 | אלה תלדות יעקב
יוסף בן־שבע־עשרה
שנה היה רעה
את־אחיו בצאן והוא
נער את־בני בלהה
ואת־בני זלפה נשי
אביו ויבא יוסף
את־דבתם רעה אל־
אביהם׃
|
|
3 | וישראל אהב
את־יוסף מכל־בניו
כי־בן־זקנים הוא
לו ועשה לו כתנת
פסים׃
|
|
4 | ויראו אחיו כי־אתו
אהב אביהם
מכל־אחיו וישנאו
אתו ולא יכלו דברו
לשלם׃
|
|
5 | ויחלם יוסף חלום
ויגד לאחיו ויוספו
עוד שנא אתו׃
|
|
6 | ויאמר אליהם
שמעו־נא החלום הזה
אשר חלמתי׃
|
|
7 | והנה אנחנו מאלמים
אלמים בתוך השדה
והנה קמה אלמתי
וגם־נצבה והנה
תסבינה אלמתיכם
ותשתחוין לאלמתי׃
|
|
8 | ויאמרו לו אחיו
המלך תמלך עלינו
אם־משול תמשל בנו
ויוספו עוד שנא
אתו על־חלמתיו
ועל־דבריו׃
|
|
9 | ויחלם עוד חלום
אחר ויספר אתו
לאחיו ויאמר הנה
חלמתי חלום עוד
והנה השמש והירח
ואחד עשר כוכבים
משתחוים לי׃
|
|
10 | ויספר אל־אביו
ואל־אחיו ויגער־בו
אביו ויאמר לו מה
החלום הזה אשר
חלמת הבוא נבוא
אני ואמך ואחיך
להשתחות לך ארצה׃
|
|
11 | ויקנאו־בו אחיו
ואביו שמר
את־הדבר׃
|
|
12 | וילכו אחיו לרעות
את־צאן אביהם
בשכם׃
|
|
13 | ויאמר ישראל
אל־יוסף הלוא אחיך
רעים בשכם לכה
ואשלחך אליהם
ויאמר לו הנני׃
|
|
14 | ויאמר לו לך־נא
ראה את־שלום אחיך
ואת־שלום הצאן
והשבני דבר
וישלחהו מעמק
חברון ויבא שכמה׃
|
|
15 | וימצאהו איש והנה
תעה בשדה וישאלהו
האיש לאמר
מה־תבקש׃
|
|
16 | ויאמר את־אחי אנכי
מבקש הגידה־נא לי
איפה הם רעים׃
|
|
17 | ויאמר האיש נסעו
מזה כי שמעתי
אמרים נלכה דתינה
וילך יוסף אחר
אחיו וימצאם בדתן׃
|
|
18 | ויראו אתו מרחק
ובטרם יקרב אליהם
ויתנכלו אתו
להמיתו׃
|
|
19 | ויאמרו איש
אל־אחיו הנה בעל
החלמות הלזה בא׃
|
|
20 | ועתה לכו ונהרגהו
ונשלכהו באחד
הברות ואמרנו חיה
רעה אכלתהו ונראה
מה־יהיו חלמתיו׃
|
|
21 | וישמע ראובן
ויצלהו מידם ויאמר
לא נכנו נפש׃
|
|
22 | ויאמר אלהם ראובן
אל־תשפכו־דם
השליכו אתו
אל־הבור הזה אשר
במדבר ויד
אל־תשלחו־בו למען
הציל אתו מידם
להשיבו אל־אביו׃
|
|
23 | ויהי כאשר־בא יוסף
אל־אחיו ויפשיטו
את־יוסף את־כתנתו
את־כתנת הפסים אשר
עליו׃
|
|
24 | ויקחהו וישלכו אתו
הברה והבור רק אין
בו מים׃
|
|
25 | וישבו לאכל־לחם
וישאו עיניהם
ויראו והנה ארחת
ישמעאלים באה
מגלעד וגמליהם
נשאים נכאת וצרי
ולט הולכים להוריד
מצרימה׃
|
|
26 | ויאמר יהודה
אל־אחיו מה־בצע כי
נהרג את־אחינו
וכסינו את־דמו׃
|
|
27 | לכו ונמכרנו
לישמעאלים וידנו
אל־תהי־בו
כי־אחינו בשרנו
הוא וישמעו אחיו׃
|
|
28 | ויעברו אנשים
מדינים סחרים
וימשכו ויעלו
את־יוסף מן־הבור
וימכרו את־יוסף
לישמעאלים בעשרים
כסף ויביאו
את־יוסף מצרימה׃
|
|
29 | וישב ראובן
אל־הבור והנה
אין־יוסף בבור
ויקרע את־בגדיו׃
|
|
30 | וישב אל־אחיו
ויאמר הילד איננו
ואני אנה אני־בא׃
|
|
31 | ויקחו את־כתנת
יוסף וישחטו שעיר
עזים ויטבלו
את־הכתנת בדם׃
|
|
32 | וישלחו את־כתנת
הפסים ויביאו
אל־אביהם ויאמרו
זאת מצאנו הכר־נא
הכתנת בנך הוא
אם־לא׃
|
|
33 | ויכירה ויאמר כתנת
בני חיה רעה
אכלתהו טרף טרף
יוסף׃
|
|
34 | ויקרע יעקב שמלתיו
וישם שק במתניו
ויתאבל על־בנו
ימים רבים׃
|
|
35 | ויקמו כל־בניו
וכל־בנתיו לנחמו
וימאן להתנחם
ויאמר כי־ארד אל־
בני אבל שאלה ויבך
אתו אביו׃
|
|
36 | והמדנים מכרו אתו
אל־מצרים לפוטיפר
סריס פרעה שר
הטבחים׃
|
|