| Chapter 32 |
1 | וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃
|
|
2 | ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃
|
|
3 | ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם־המקום ההוא מחנים׃
|
|
4 | וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃
|
|
5 | ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃
|
|
6 | ויהי־לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך׃
|
|
7 | וישבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל־אחיך אל־עשו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות איש עמו׃
|
|
8 | ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את־העם אשר־אתו ואת־הצאן ואת־הבקר והגמלים לשני מחנות׃
|
|
9 | ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃
|
|
10 | ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃
|
|
11 | קטנתי מכל החסדים ומכל־האמת אשר עשית את־עבדך כי במקלי עברתי את־הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃
|
|
12 | הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים׃
|
|
13 | ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את־זרעך כחול הים אשר לא־יספר מרב׃
|
|
14 | וילן שם בלילה ההוא ויקח מן־הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃
|
|
15 | עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃
|
|
16 | גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃
|
|
17 | ויתן ביד־עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל־עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃
|
|
18 | ויצו את־הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי־אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃
|
|
19 | ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם־הוא אחרינו׃
|
|
20 | ויצו גם את־השני גם את־השלישי גם את־כל־ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל־עשו במצאכם אתו׃
|
|
21 | ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני׃
|
|
22 | ותעבר המנחה על־פניו והוא לן בלילה־ההוא במחנה׃
|
|
23 | ויקם בלילה הוא ויקח את־שתי נשיו ואת־שתי שפחתיו ואת־אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃
|
|
24 | ויקחם ויעברם את־הנחל ויעבר את־אשר־לו׃
|
|
25 | ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃
|
|
26 | וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו׃
|
|
27 | ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם־ברכתני׃
|
|
28 | ויאמר אליו מה־שמך ויאמר יעקב׃
|
|
29 | ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־ אנשים ותוכל׃
|
|
30 | וישאל יעקב ויאמר הגידה־נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃
|
|
31 | ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשי׃
|
|
32 | ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו׃
|
|
33 | על־כן לא־יאכלו בני־ישראל את־גיד הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשה׃
|
|