| Chapter 27 |
1 | ויהי כי־זקן יצחק
ותכהין עיניו מראת
ויקרא את־עשו בנו
הגדל ויאמר אליו
בני ויאמר אליו
הנני׃
|
|
2 | ויאמר הנה־נא
זקנתי לא ידעתי
יום מותי׃
|
|
3 | ועתה שא־נא כליך
תליך וקשתך וצא
השדה וצודה לי
צידה׃
|
|
4 | ועשה־לי מטעמים
כאשר אהבתי והביאה
לי ואכלה בעבור
תברכך נפשי בטרם
אמות׃
|
|
5 | ורבקה שמעת בדבר
יצחק אל־עשו בנו
וילך עשו השדה
לצוד ציד להביא׃
|
|
6 | ורבקה אמרה
אל־יעקב בנה לאמר
הנה שמעתי את־אביך
מדבר אל־עשו אחיך
לאמר׃
|
|
7 | הביאה לי ציד
ועשה־לי מטעמים
ואכלה ואברככה
לפני יהוה לפני
מותי׃
|
|
8 | ועתה בני שמע בקלי
לאשר אני מצוה
אתך׃
|
|
9 | לך־נא אל־הצאן
וקח־לי משם שני
גדיי עזים טבים
ואעשה אתם מטעמים
לאביך כאשר אהב׃
|
|
10 | והבאת לאביך ואכל
בעבר אשר יברכך
לפני מותו׃
|
|
11 | ויאמר יעקב
אל־רבקה אמו הן
עשו אחי איש שער
ואנכי איש חלק׃
|
|
12 | אולי ימשני אבי
והייתי בעיניו
כמתעתע והבאתי עלי
קללה ולא ברכה׃
|
|
13 | ותאמר לו אמו עלי
קללתך בני אך שמע
בקלי ולך קח־לי׃
|
|
14 | וילך ויקח ויבא
לאמו ותעש אמו
מטעמים כאשר אהב
אביו׃
|
|
15 | ותקח רבקה את־בגדי
עשו בנה הגדל
החמדת אשר אתה
בבית ותלבש את־
יעקב בנה הקטן׃
|
|
16 | ואת ערת גדיי
העזים הלבישה
על־ידיו ועל חלקת
צואריו׃
|
|
17 | ותתן את־המטעמים
ואת־הלחם אשר עשתה
ביד יעקב בנה׃
|
|
18 | ויבא אל־אביו
ויאמר אבי ויאמר
הנני מי אתה בני׃
|
|
19 | ויאמר יעקב
אל־אביו אנכי עשו
בכרך עשיתי כאשר
דברת אלי קום־נא
שבה ואכלה מצידי
בעבור תברכני
נפשך׃
|
|
20 | ויאמר יצחק אל־בנו
מה־זה מהרת למצא
בני ויאמר כי הקרה
יהוה אלהיך לפני׃
|
|
21 | ויאמר יצחק
אל־יעקב גשה־נא
ואמשך בני האתה זה
בני עשו אם־לא׃
|
|
22 | ויגש יעקב אל־יצחק
אביו וימשהו ויאמר
הקל קול יעקב
והידים ידי עשו׃
|
|
23 | ולא הכירו כי־היו
ידיו כידי עשו
אחיו שערת
ויברכהו׃
|
|
24 | ויאמר אתה זה בני
עשו ויאמר אני׃
|
|
25 | ויאמר הגשה לי
ואכלה מציד בני
למען תברכך נפשי
ויגש־לו ויאכל
ויבא לו יין וישת׃
|
|
26 | ויאמר אליו יצחק
אביו גשה־נא
ושקה־לי בני׃
|
|
27 | ויגש וישק־לו וירח
את־ריח בגדיו
ויברכהו ויאמר ראה
ריח בני כריח שדה
אשר ברכו יהוה׃
|
|
28 | ויתן־לך האלהים
מטל השמים ומשמני
הארץ ורב דגן
ותירש׃
|
|
29 | יעבדוך עמים
וישתחו לך לאמים
הוה גביר לאחיך
וישתחוו לך בני
אמך ארריך ארור
ומברכיך ברוך׃
|
|
30 | ויהי כאשר כלה
יצחק לברך את־יעקב
ויהי אך יצא יצא
יעקב מאת פני יצחק
אביו ועשו אחיו בא
מצידו׃
|
|
31 | ויעש גם־הוא
מטעמים ויבא לאביו
ויאמר לאביו יקם
אבי ויאכל מציד
בנו בעבר תברכני
נפשך׃
|
|
32 | ויאמר לו יצחק
אביו מי־אתה ויאמר
אני בנך בכרך עשו׃
|
|
33 | ויחרד יצחק חרדה
גדלה עד־מאד ויאמר
מי־אפוא הוא
הצד־ציד ויבא לי
ואכל מכל בטרם
תבוא ואברכהו
גם־ברוך יהיה׃
|
|
34 | כשמע עשו את־דברי
אביו ויצעק צעקה
גדלה ומרה עד־מאד
ויאמר לאביו ברכני
גם־אני אבי׃
|
|
35 | ויאמר בא אחיך
במרמה ויקח ברכתך׃
|
|
36 | ויאמר הכי קרא שמו
יעקב ויעקבני זה
פעמים את־בכרתי
לקח והנה עתה לקח
ברכתי ויאמר
הלא־אצלת לי ברכה׃
|
|
37 | ויען יצחק ויאמר
לעשו הן גביר
שמתיו לך
ואת־כל־אחיו נתתי
לו לעבדים ודגן
ותירש סמכתיו ולכה
אפוא מה אעשה בני׃
|
|
38 | ויאמר עשו אל־אביו
הברכה אחת הוא־לך
אבי ברכני גם־אני
אבי וישא עשו קלו
ויבך׃
|
|
39 | ויען יצחק אביו
ויאמר אליו הנה
משמני הארץ יהיה
מושבך ומטל השמים
מעל׃
|
|
40 | ועל־חרבך תחיה
ואת־אחיך תעבד
והיה כאשר תריד
ופרקת עלו מעל
צוארך׃
|
|
41 | וישטם עשו את־יעקב
על־הברכה אשר ברכו
אביו ויאמר עשו
בלבו יקרבו ימי
אבל אבי ואהרגה
את־יעקב אחי׃
|
|
42 | ויגד לרבקה
את־דברי עשו בנה
הגדל ותשלח ותקרא
ליעקב בנה הקטן
ותאמר אליו הנה
עשו אחיך מתנחם לך
להרגך׃
|
|
43 | ועתה בני שמע בקלי
וקום ברח־לך
אל־לבן אחי חרנה׃
|
|
44 | וישבת עמו ימים
אחדים עד אשר־תשוב
חמת אחיך׃
|
|
45 | עד־שוב אף־אחיך
ממך ושכח את
אשר־עשית לו
ושלחתי ולקחתיך
משם למה אשכל
גם־שניכם יום אחד׃
|
|
46 | ותאמר רבקה
אל־יצחק קצתי בחיי
מפני בנות חת
אם־לקח יעקב אשה
מבנות־חת כאלה
מבנות הארץ למה לי
חיים׃
|
|