| Chapter 13 |
1 | ויעל אברם ממצרים
הוא ואשתו
וכל־אשר־לו ולוט
עמו הנגבה׃
|
|
2 | ואברם כבד מאד
במקנה בכסף ובזהב׃
|
|
3 | וילך למסעיו מנגב
ועד־בית־אל
עד־המקום אשר־היה
שם אהלה בתחלה בין
בית־אל ובין העי׃
|
|
4 | אל־מקום המזבח
אשר־עשה שם בראשנה
ויקרא שם אברם בשם
יהוה׃
|
|
5 | וגם־ללוט ההלך
את־אברם היה
צאן־ובקר ואהלים׃
|
|
6 | ולא־נשא אתם הארץ
לשבת יחדו כי־היה
רכושם רב ולא יכלו
לשבת יחדו׃
|
|
7 | ויהי־ריב בין רעי
מקנה־אברם ובין
רעי מקנה־לוט
והכנעני והפרזי אז
ישב בארץ׃
|
|
8 | ויאמר אברם אל־לוט
אל־נא תהי מריבה
ביני ובינך ובין
רעי ובין רעיך
כי־אנשים אחים
אנחנו׃
|
|
9 | הלא כל־הארץ לפניך
הפרד נא מעלי
אם־השמאל ואימנה
ואם־הימין
ואשמאילה׃
|
|
10 | וישא־לוט את־עיניו
וירא את־כל־ככר
הירדן כי כלה משקה
לפני שחת יהוה
את־סדם ואת־עמרה
כגן־יהוה כארץ
מצרים באכה צער׃
|
|
11 | ויבחר־לו לוט את
כל־ככר הירדן ויסע
לוט מקדם ויפרדו
איש מעל אחיו׃
|
|
12 | אברם ישב
בארץ־כנען ולוט
ישב בערי הככר
ויאהל עד־סדם׃
|
|
13 | ואנשי סדם רעים
וחטאים ליהוה מאד׃
|
|
14 | ויהוה אמר אל־אברם
אחרי הפרד־לוט
מעמו שא נא עיניך
וראה מן־ המקום
אשר־אתה שם צפנה
ונגבה וקדמה וימה׃
|
|
15 | כי את־כל־הארץ
אשר־אתה ראה לך
אתננה ולזרעך
עד־עולם׃
|
|
16 | ושמתי את־זרעך
כעפר הארץ אשר
אם־יוכל איש למנות
את־עפר הארץ גם־
זרעך ימנה׃
|
|
17 | קום התהלך בארץ
לארכה ולרחבה כי
לך אתננה׃
|
|
18 | ויאהל אברם ויבא
וישב באלני ממרא
אשר בחברון
ויבן־שם מזבח
ליהוה׃
|
|