| Chapter 4 |
1 | והאדם ידע את־חוה
אשתו ותהר ותלד
את־קין ותאמר
קניתי איש את־
יהוה׃
|
|
2 | ותסף ללדת את־אחיו
את־הבל ויהי־הבל
רעה צאן וקין היה
עבד אדמה׃
|
|
3 | ויהי מקץ ימים
ויבא קין מפרי
האדמה מנחה ליהוה׃
|
|
4 | והבל הביא גם־הוא
מבכרות צאנו
ומחלבהן וישע יהוה
אל־הבל ואל־
מנחתו׃
|
|
5 | ואל־קין ואל־מנחתו
לא שעה ויחר לקין
מאד ויפלו פניו׃
|
|
6 | ויאמר יהוה אל־קין
למה חרה לך ולמה
נפלו פניך׃
|
|
7 | הלוא אם־תיטיב שאת
ואם לא תיטיב לפתח
חטאת רבץ ואליך
תשוקתו ואתה
תמשל־בו׃
|
|
8 | ויאמר קין אל־הבל
אחיו ויהי בהיותם
בשדה ויקם קין
אל־הבל אחיו
ויהרגהו׃
|
|
9 | ויאמר יהוה אל־קין
אי הבל אחיך ויאמר
לא ידעתי השמר אחי
אנכי׃
|
|
10 | ויאמר מה עשית קול
דמי אחיך צעקים
אלי מן־האדמה׃
|
|
11 | ועתה ארור אתה
מן־האדמה אשר פצתה
את־פיה לקחת
את־דמי אחיך מידך׃
|
|
12 | כי תעבד את־האדמה
לא־תסף תת־כחה לך
נע ונד תהיה בארץ׃
|
|
13 | ויאמר קין אל־יהוה
גדול עוני מנשוא׃
|
|
14 | הן גרשת אתי היום
מעל פני האדמה
ומפניך אסתר
והייתי נע ונד
בארץ והיה כל־מצאי
יהרגני׃
|
|
15 | ויאמר לו יהוה לכן
כל־הרג קין שבעתים
יקם וישם יהוה
לקין אות לבלתי
הכות־אתו כל־מצאו׃
|
|
16 | ויצא קין מלפני
יהוה וישב
בארץ־נוד
קדמת־עדן׃
|
|
17 | וידע קין את־אשתו
ותהר ותלד את־חנוך
ויהי בנה עיר
ויקרא שם העיר כשם
בנו חנוך׃
|
|
18 | ויולד לחנוך
את־עירד ועירד ילד
את־מחויאל ומחייאל
ילד את־ מתושאל
ומתושאל ילד
את־למך׃
|
|
19 | ויקח־לו למך שתי
נשים שם האחת עדה
ושם השנית צלה׃
|
|
20 | ותלד עדה את־יבל
הוא היה אבי ישב
אהל ומקנה׃
|
|
21 | ושם אחיו יובל הוא
היה אבי כל־תפש
כנור ועוגב׃
|
|
22 | וצלה גם־הוא ילדה
את־תובל קין לטש
כל־חרש נחשת וברזל
ואחות תובל־קין
נעמה׃
|
|
23 | ויאמר למך לנשיו
עדה וצלה שמען
קולי נשי למך
האזנה אמרתי כי
איש הרגתי לפצעי
וילד לחברתי׃
|
|
24 | כי שבעתים יקם־קין
ולמך שבעים ושבעה׃
|
|
25 | וידע אדם עוד
את־אשתו ותלד בן
ותקרא את־שמו שת
כי שת־לי אלהים
זרע אחר תחת הבל
כי הרגו קין׃
|
|
26 | ולשת גם־הוא
ילד־בן ויקרא
את־שמו אנוש אז
הוחל לקרא בשם
יהוה׃
|
|