| Chapter 2 |
1 | ויכלו השמים והארץ
וכל־צבאם׃
|
|
2 | ויכל אלהים ביום
השביעי מלאכתו אשר
עשה וישבת ביום
השביעי מכל־
מלאכתו אשר עשה׃
|
|
3 | ויברך אלהים
את־יום השביעי
ויקדש אתו כי בו
שבת מכל־מלאכתו
אשר־ ברא אלהים
לעשות׃
|
|
4 | אלה תולדות השמים
והארץ בהבראם ביום
עשות יהוה אלהים
ארץ ושמים׃
|
|
5 | וכל שיח השדה טרם
יהיה בארץ וכל־עשב
השדה טרם יצמח כי
לא המטיר יהוה
אלהים על־הארץ
ואדם אין לעבד
את־האדמה׃
|
|
6 | ואד יעלה מן־הארץ
והשקה
את־כל־פני־האדמה׃
|
|
7 | וייצר יהוה אלהים
את־האדם עפר
מן־האדמה ויפח
באפיו נשמת חיים
ויהי האדם לנפש
חיה׃
|
|
8 | ויטע יהוה אלהים
גן־בעדן מקדם וישם
שם את־האדם אשר
יצר׃
|
|
9 | ויצמח יהוה אלהים
מן־האדמה כל־עץ
נחמד למראה וטוב
למאכל ועץ החיים
בתוך הגן ועץ הדעת
טוב ורע׃
|
|
10 | ונהר יצא מעדן
להשקות את־הגן
ומשם יפרד והיה
לארבעה ראשים׃
|
|
11 | שם האחד פישון הוא
הסבב את כל־ארץ
החוילה אשר־שם
הזהב׃
|
|
12 | וזהב הארץ ההוא
טוב שם הבדלח ואבן
השהם׃
|
|
13 | ושם־הנהר השני
גיחון הוא הסובב
את כל־ארץ כוש׃
|
|
14 | ושם הנהר השלישי
חדקל הוא ההלך
קדמת אשור והנהר
הרביעי הוא פרת׃
|
|
15 | ויקח יהוה אלהים
את־האדם וינחהו
בגן־עדן לעבדה
ולשמרה׃
|
|
16 | ויצו יהוה אלהים
על־האדם לאמר מכל
עץ־הגן אכל תאכל׃
|
|
17 | ומעץ הדעת טוב ורע
לא תאכל ממנו כי
ביום אכלך ממנו
מות תמות׃
|
|
18 | ויאמר יהוה אלהים
לא־טוב היות האדם
לבדו אעשה־לו עזר
כנגדו׃
|
|
19 | ויצר יהוה אלהים
מן־האדמה כל־חית
השדה ואת כל־עוף
השמים ויבא
אל־האדם לראות
מה־יקרא־לו וכל
אשר יקרא־לו האדם
נפש חיה הוא שמו׃
|
|
20 | ויקרא האדם שמות
לכל־הבהמה ולעוף
השמים ולכל חית
השדה ולאדם לא־
מצא עזר כנגדו׃
|
|
21 | ויפל יהוה אלהים
תרדמה על־האדם
ויישן ויקח אחת
מצלעתיו ויסגר בשר
תחתנה׃
|
|
22 | ויבן יהוה אלהים
את־הצלע אשר־לקח
מן־האדם לאשה
ויבאה אל־האדם׃
|
|
23 | ויאמר האדם זאת
הפעם עצם מעצמי
ובשר מבשרי לזאת
יקרא אשה כי מאיש
לקחה־זאת׃
|
|
24 | על־כן יעזב־איש
את־אביו ואת־אמו
ודבק באשתו והיו
לבשר אחד׃
|
|
25 | ויהיו שניהם
ערומים האדם ואשתו
ולא יתבששו׃
|
|